Vayedaber

Simple Havroutah

Yoma

Daf 67b

דִּכְתִיב: ''בַּמִּדְבָּר''. וּמַאן דְּאָמַר אֲסוּרִין, דִּכְתִיב: ''גְּזֵירָה''.

Traduction

established his opinion based on a verse, as it is written: ''And the goat shall bear upon it all their iniquities to a land which is cut off; and he shall let go the goat in the wilderness'' (Leviticus 16:22). The concluding phrase, ''in the wilderness,'' is unnecessary, and indicates that the goat shall be available for anyone to use, similar to a wilderness. And the one who said they are prohibited based his opinion on the same verse, as it is written, ''cut off'' [gezeira], which indicates a prohibition.

Rachi non traduit

דכתיב במדבר. ושלח את השעיר במדבר (ויקרא טז) וקרא יתירא הוא למדרש שיהא הפקר כמדבר:

גזירה. לשון חומר ואיסור:

וּמַאן דְּאָמַר אֲסוּרִין, הַאי ''מִדְבָּר'' מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ''הַמִּדְבָּרָה'', ''הַמִּדְבָּרָה'', ''בַּמִּדְבָּר'' — לְרַבּוֹת נוֹב וְגִבְעוֹן, שִׁילֹה, וּבֵית עוֹלָמִים.

Traduction

The Gemara asks: And the one who said they are prohibited, what does he do with this term wilderness, i.e., what does he derive from it? The Gemara answers: He needs it for that which was taught in a baraita: There are three expressions used to describe the location of the procedure with the scapegoat: ''Into the wilderness'' (Leviticus 16:10), ''into the wilderness'' (Leviticus 16:21), and ''in the wilderness'' (Leviticus 16:22), to include Nov and Givon and Shiloh, when the Tabernacle was located there, and the eternal Temple. The mitzva of the scapegoat applied during the time periods when communal offerings were sacrificed in any of these locations.

Rachi non traduit

המדברה המדברה במדבר. שלש מקראות בענין לשלח אותו לעזאזל המדברה ושלח ביד איש עתי המדברה ושלח את השעיר במדבר:

וְאִידַּךְ, הַאי ''גְּזֵירָה'' מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ''גְּזֵירָה'' — אֵין גְּזֵירָה אֶלָּא חֲתוּכָה. דָּבָר אַחֵר: אֵין גְּזֵירָה אֶלָּא דָּבָר הַמִּתְגַּזֵּר וְיוֹרֵד.

Traduction

The Gemara asks: And the other, what does he do with this word gezeira? The Gemara answers: He needs it for that which was taught in a baraita with regard to the word gezeira: Gezeira means nothing other than cut. That is, he must send the goat away to a place cut up by rocks standing upright and sticking out. Alternatively, gezeira is referring to nothing other than something that breaks apart and falls, a reference to the goat, which is torn limb from limb.

Rachi non traduit

חתוכה. צוק חתוך בזקיפה ולא משופע כל כך:

דבר המתגזר ויורד. השעיר מתגזר בה איברים איברים:

דָּבָר אַחֵר: ''גְּזֵירָה'', שֶׁמָּא תֹּאמַר מַעֲשֵׂה תֹהוּ הוּא, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אֲנִי ה''', אֲנִי ה' גְּזַרְתִּיו, וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר בָּהֶן.

Traduction

Alternatively, the word gezeira is written lest you say the procedure of the scapegoat is a meaningless act, since what sanctity and atonement is achieved in sending the goat to Azazel and pushing it from the cliff? Therefore, the verse states: ''I am the Lord'' (Leviticus 18:5), i.e., I, the Lord, decreed it [gezartiv], and you have no right to question it.

Rachi non traduit

שמא תאמר מעשה תהו הם. מה כפרה יש בשילוח זה ומה יש ביד צוק זה להועיל:

אָמַר רָבָא: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר מוּתָּרִין, לֹא אָמְרָה תּוֹרָה ''שַׁלַּח'' לְתַקָּלָה.

Traduction

Having clarified the reasoning of each opinion, the Gemara concludes its discussion of whether the limbs of the goat are permitted for benefit. Rava said: It is reasonable to rule in accordance with the one that said the limbs of the goat are permitted, since the Torah did not say: ''And send the goat'' to cause mishap. Once the man pushes the goat off the cliff, he is no longer responsible for it. Therefore, if it were prohibited to derive benefit from the goat’s remains, the mitzva itself could lead to a mishap if someone were to find the goat’s remains and make use of them.

Rachi non traduit

לתקלה. שימצאם אדם ויהנה מהם שלא ידע שהיו מן השעיר:

תָּנוּ רַבָּנַן: ''עֲזָאזֵל'' — שֶׁיְּהֵא עַז וְקָשֶׁה. יָכוֹל בַּיִּשּׁוּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''בַּמִּדְבָּר'', וּמִנַּיִן שֶׁבְּצוּק? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''גְּזֵירָה''. תַּנְיָא אִידַּךְ: ''עֲזָאזֵל'' — קָשֶׁה שֶׁבֶּהָרִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח''.

Traduction

§ The Sages taught: The word Azazel indicates that the cliff the goat is pushed from should be rough and hard. I might have thought that it may be located in a settled area. Therefore, the verse states: ''In the wilderness.'' And from where does one derive that the goat is pushed from a cliff? The verse states ''gezeira,'' indicating an area that is sharp, like a cliff. It was taught in another baraita: Azazel is a reference to the hardest mountain, and so it says: ''And the mighty [eilei] of the land he took away'' (Ezekiel 17:13). Azazel is interpreted as azaz-el, with the term el connoting something rough and hard.

Rachi non traduit

שיהא עז וקשה. אל לשון קשה:

ומניין שבצוק. הר זקוף:

גזירה. חתוכה:

תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ''עֲזָאזֵל'' — שֶׁמְּכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה עוּזָּא וְעַזָּאֵל.

Traduction

The school of Rabbi Yishmael taught: Azazel is so called because it atones for the actions of Uzza and Azael. These are the names of ''sons of God'' who sinned with ''daughters of men'' (Genesis 6:2) and thereby caused the world to sin during the generation of the Flood.

Rachi non traduit

עוזא ועזאל. מלאכי חבלה שירדו לארץ בימי נעמה אחות תובל קין ועליהם נאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם (בראשית ו':ב') כלומר על העריות מכפר:

תָּנוּ רַבָּנַן, ''אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ'' — דְּבָרִים שֶׁאִלְמָלֵא (לֹא) נִכְתְּבוּ דִּין הוּא שֶׁיִּכָּתְבוּ, וְאֵלּוּ הֵן: עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְגָזֵל, וּבִרְכַּת הַשֵּׁם.

Traduction

The Gemara cites another baraita related to the scapegoat. The Sages taught with regard to the verse: ''You shall do My ordinances, and you shall keep My statutes to follow them, I am the Lord your God'' (Leviticus 18:4), that the phrase: My ordinances, is a reference to matters that, even had they not been written, it would have been logical that they be written. They are the prohibitions against idol worship, prohibited sexual relations, bloodshed, theft, and blessing God, a euphemism for cursing the Name of God.

Rachi non traduit

משפטי. משמע דברים המיושרים והדין נותן לעשותו:

''אֶת חוּקּוֹתַי תִּשְׁמְרוּ'' — דְּבָרִים שֶׁהַשָּׂטָן מֵשִׁיב עֲלֵיהֶן, וְאֵלּוּ הֵן: אֲכִילַת חֲזִיר, וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, וַחֲלִיצַת יְבָמָה, וְטָהֳרַת מְצוֹרָע, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר מַעֲשֵׂה תוֹהוּ הֵם, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אֲנִי ה''', אֲנִי ה' חֲקַקְתִּיו, וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר בָּהֶן.

Traduction

The phrase: And you shall keep my statutes, is a reference to matters that Satan and the nations of the world challenge because the reason for these mitzvot are not known. They are: The prohibitions against eating pork; wearing garments that are made from diverse kinds of material, i.e., wool and linen; performing the ḥalitza ceremony with a yevama, a widow who must participate in a levirate marriage or ḥalitza; the purification ceremony of the leper; and the scapegoat. And lest you say these have no reason and are meaningless acts, therefore the verse states: ''I am the Lord'' (Leviticus 18:4), to indicate: I am the Lord, I decreed these statutes and you have no right to doubt them.

Rachi non traduit

חוק. משמע שאינו אלא גזירת מלך כמו וישימה לחק (שמואל א ל) וישם אותה יוסף לחוק (בראשית מז):

השטן. יצר הרע משיב עליהן תשובה להטעות את ישראל ולומר שהתורה אינה אמת כי מה תועלת בכל אלו לכך נכתב בהן חוק אני ה' גזרתי עליכם:

תלמוד לומר אני ה'. אחוקותי קאי דמינייהו סליק את חוקותי תשמרו אני ה' חקקתים גזרתים:

אֵימָתַי מְטַמֵּא בְּגָדִים. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְשַׁלֵּחַ מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְאֵין הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַמְשַׁלֵּחַ מְטַמֵּא בְּגָדִים.

Traduction

§ It was taught in the mishna that the tanna’im disagreed about from what point the garments of the man who leads the scapegoat are rendered impure. The Sages taught in a baraita: The garments of the one who dispatches the goat are rendered impure, but the garments of the one who dispatches the dispatcher, e.g., those who accompany him, are not rendered impure.

Rachi non traduit

השולח את המשלח. המלוים אותו מירושלים:

יָכוֹל מִשֶּׁיֵּצֵא חוּץ לְחוֹמַת עֲזָרָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''הַמְשַׁלֵּחַ''. אִי ''הַמְשַׁלֵּחַ'', יָכוֹל עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַצּוּק — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְהַמְשַׁלֵּחַ''. הָא כֵּיצַד: מִשֶּׁיֵּצֵא חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

One might have thought that as soon as he leaves the wall of the Temple courtyard he becomes ritually impure. Therefore, the verse states: ''He that dispatched'' (Leviticus 16:26), to teach that he does not contract impurity until his journey has begun. On the other hand, if the verse had simply stated: He that dispatched, one might have thought he does not become impure until he reaches the cliff. Therefore, the verse states: ''And he that dispatched,'' with the inclusive term ''and.'' How is this to be understood? His garments are rendered impure only when he emerged outside the wall of Jerusalem. This is the statement of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

ת''ל והמשלח. משמע ששילחו כבר לצד המדבר:

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ''עֲזָאזֵל וְכִבֶּס'' — עַד שֶׁהִגִּיעַ לַצּוּק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ''וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו'', זוֹרְקוֹ בְּבַת רֹאשׁ וּמְטַמֵּא בְּגָדִים.

Traduction

Rabbi Yosei says that the verse states: ''And he that dispatched the goat to Azazel shall wash'' (Leviticus 16:26), which indicates that his garments are not rendered impure until he has reached Azazel, i.e., the cliff. Rabbi Shimon says: His garments are rendered impure only when he pushes the goat from the cliff, as it says: ''And he that dispatched the goat to Azazel shall wash his clothes'' (Leviticus 16:26), to indicate that he throws it headlong and only then, once he has fulfilled the mitzva, his garments are rendered impure.

Rachi non traduit

זורקו בבת ראש. קסבר דחיפתו וזריקתו היא שילוחו:

מַתְנִי' בָּא לוֹ אֵצֶל פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין, קְרָעָן, וְהוֹצִיא אֶת אֵימוּרֵיהֶן, נְתָנָן בְּמָגֵיס וְהִקְטִירָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

Traduction

MISHNA: After the High Priest passed the goat to the man tasked with dispatching the goat, he came next to the bull and the goat that were to be burned. He tore their flesh but was not required to cut it into pieces, and removed the portions of the offering consumed on the altar and placed them in a large bowl [magis] and burned them on the altar.

Rachi non traduit

מתני' בא לו אצל פר וכו'. חזר לו התנא לסדרו הראשון שהוא מסדר עבודת כ''ג וקתני בא לו כהן גדול אצל פר ושעיר העומדים לישרף אחר שמסר את המשתלח למי שהוא מוליכו בא לו אצלם וקרעם והוציא האימורין:

ונתנם במגס. בקערה של כלי שרת והקטירן כדכתיב (ויקרא טז) ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה ובגמרא פריך הא אכתי לא חזי להקטירן:

קְלָעָן בְּמִקְלָעוֹת וְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. וּמֵאֵימָתַי מְטַמְּאִין בְּגָדִים — מִשֶּׁיֵּצְאוּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּצִּית הָאוּר בְּרוּבָּן.

Traduction

He interwove and bound the bull and the goat together into braids as one mass. They were placed in that way upon two poles and carried by four people who took them out to the place designated for burning, outside of Jerusalem. And at what point do the bull and goat render the garments of those who carried them impure, as it is written: ''And he who burns them shall wash his garments'' (Leviticus 16:28)? They render the garments impure from the moment that they emerged outside the wall of the Temple courtyard. Rabbi Shimon says: They render the garments impure from the moment that the fire has ignited in most of the bull and the goat.

Rachi non traduit

קלען במקלעות. כמין קליעה ארבעה בני אדם נושאין שני מוטות שנים לפנים שנים לאחור ומהלכים מוט אצל מוט והפר והשעיר נתונים עליהן מורכבין זה על זה וכופפן זה תחת זה כמין קליעה ושלימין הן אלא שנקרע כריסן להוציא אימוריהן כדתניא בגמרא שמוציאן שלמים:

והוציאן לבית השריפה. חוץ לירושלים:

מאימתי מטמאים בגדים. העסוקין בהן כדכתיב והשורף אותם יכבס בגדיו (שם):

משיצאו חוץ לחומת העזרה. בגמרא מפרש טעמא:

גְּמָ' ''וְהִקְטִירָן'' סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: לְהַקְטִירָן עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ.

Traduction

GEMARA: It was taught in the mishna that the High Priest removed the portions of the offering consumed on the altar and burned them on the altar. The Gemara expresses surprise: Would it enter your mind to say he burned them? He would not burn them right away, since he had to perform other services first. Rather, say that he placed them in a large bowl in order to burn them on the altar later.

Rachi non traduit

גמ' ה''ג והקטירן ס''ד אלא אימא להקטירן. ולא גרס במגס מקטיר להו וגירסא משובשת היא כאן ובמסכת פסחים (דף סה:) ובמסכת סוטה (דף טו.) דשפיר הוה שייך למיתני לתנא והקטירן במגס דבמגס מעלה אותן למזבח דדכוותיה תנינן טובא מעלו ומקטירו בכלי שרת (סוטה דף יד:) מעלו ומקטירו בהמיינו אלא הכי קשיא ליה והקטירן ס''ד וכי עכשיו הוא מקטירן והלא עודנו לבוש בגדי לבן ועדיין עליו לקרות הפרשה בבגדים הללו ואח''כ יטבול וילבש בגדי זהב לאילו ואיל העם ויטבול שניה להוציא כף ומחתה ויטבול שלישית למוספין ואמורי חטאת הללו ותמיד של בין הערבים כדקתני בפרקין דלקמן אלא אימא להקטירן נתנן למגס להקטירן בו למזבח כשיגיע זמנן:

Tossefoth non traduit

אטו במגס מקטיר ליה. כך היה כתוב בספרים כאן ובס''פ תמיד נשחט (פסחיסדף סה:) ורש''י מחקו לפי שהיה קשה לו דבכמה דוכתי במנחות קתני מעלה ומקטירה בכלי שרת ולא פריך הכי אטו בכלי שרת מקטיר ליה וגרס רש''י והקטירו ס''ד וכי היה יכול להקטירו מיד והלא היה לבוש עדיין בגדי לבן והקטרה הוא בבגדי זהב מבחוץ ומשני נתנו במגס להקטירו לכשיגיע זמנו ובפ' תמיד נשחט (גז''ש) מפרש הקטירו ס''ד אטו הוא גופיה מקטיר ליה והא בזר קיימינן דלעיל מיניה איירי בהפשטה דכשירה בזר ומשני נתנו במגס להקטיר על ידי כהן ור''ת אומר דאין צריך להגיה הספרים והא דלא פריך הכי גבי מנחה בכלי שרת ס''ד שאני התם כיון דמנחה בעיא קידוש כלי אגב דמקדש בכלי שרת מעלה למזבח בכלי שרת שהיא נתונה בו להקטירה אבל הכא ובפרק תמיד נשחט פריך שפיר במגס ס''ד וכי חובה הוא שיהיה בכלי שרת כלל והקשה ה''ר שמואל מורדון דבפרק שני דסוטה (דף טו.) דפריך הכי גבי מנחה דקתני מעלה ומקטירה בכלי שרת ומקטיר לה ומשני אימא להקטירה ומעתה אין צריך למחוק הספרים דאיכא למימר כיון דפריך לה חדא זימנא בסוטה גבי מנחה ושני לה לא חש להקשות במנחה זימנא. אחריתי אע''ג דבזבח פריך לה בתמיד נשחט (פסחים דף סה:) והדר פריך לה הכא התם כבשים והכא פרים אבל גבי מנחות שם מנחה אחת היא ולספרים דגרסינן בסוטה בברייתא מעלן ומקטירן בכלי שרת ומולחו ונותנו על גבי האשים ניחא (לפר''ת) דהכי פריך מקטירו בכלי שרת ס''ד פירוש וכי כמו שהיא בכלי שרת בלא מליחה מקטירו ומשני אימא להקטירו פירוש לאחר מליחה ולי נראה דגרסי' שפיר במגס ס''ד ופריך וכי חובה הוא שיוליכנו במגס למזבח נהי נמי דכשקרען והוציא אימוריהן נותנו במגס ולא על גבי רצפה שלא יהו קדשי שמים מוטלים כנבלה מ''מ כשמעלן למזבח יכול להעלותן בידיו ומדקתני ליה גבי סדר יום הכפורים משמע דכך הוא הסדר ובענין אחר אין לעשות ולהכי פריך וכי חובה הוא לעשות כן להעלותם במגס ובפרק תמיד נשחט נמי דקתני כל סדר הפסח שחיטתו וקבלת דמו והולכתו וזריקתו והפשיטו והקטרתו להכי מתמה מדקתני הכי גבי סדר הפסח אלמא דחובה הוא להקטירו במגס וכן בפרק ב' דסוטה דקתני סדר מנחות כיצד אדם מביא מנחתו מתוך ביתו וכל סדר המנחה קתני עד מעלה ומקטירה בכלי שרת להכי פריך מדקתני הכי גבי סדר מנחה אלמא חובה היא אבל בשאר דוכתי לא פריך הכי:

''קְלָעָן בְּמִקְלָעוֹת''. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּמִין קְלִיעָה. תָּנָא: לֹא הָיָה מְנַתְּחָן נִיתּוּחַ בְּשַׂר עוֹלָה, אֶלָּא עוֹר עַל גַּבֵּי בָּשָׂר. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן עוֹר וּבָשָׂר וָפֶרֶשׁ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עוֹר וּבָשָׂר וָפֶרֶשׁ,

Traduction

It was taught in the mishna that the High Priest interwove and bound the bull and the goat together into braids as one mass before taking them to be burned. Rabbi Yoḥanan said: He made them like a braid, whose parts are interwoven. It was taught: He would not dissect the bull and goat in the manner of the dissection of the flesh of a burnt-offering, where the animal is skinned and then cut into parts. Rather, he would leave the skin on top of the flesh and would cut the animal into pieces without skinning it. The Gemara asks: From where are these matters derived? As it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: It is stated here with regard to the bull and goat, skin and flesh and dung (Leviticus 16:27), and it is stated below, with regard to the bull sin-offerings that are burned, skin and flesh and dung (Leviticus 4:11).

Rachi non traduit

לא היה מנתחן. השורפן כניתוח בשר עולה שהוא מופשט מן העור קודם ניתוח כדכתיב והפשיט ונתח (ויקרא א) אלא עור על גבי בשר ואינו מפשיטן:

נאמר כאן. בפר ושעיר את עורותם ואת בשרם ואת פרשם:

ונאמר. בפר כהן משיח עור ובשר ופרש ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו (ויקרא ד):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source